מרווה הנו סוג במשפחת השפתניים.
הסוג מרווה כולל כ 700 מינים ותפוצתם משתרעת על פני אזורים נרחבים בכדור הארץ.
השם מרווה מקורו מהמילה הלטינית salvere שמשמעותה להבריא.
בארץ ישראל עשרים וארבע מיני מרווה שונים.
מרווה משולשת נפוצה בחורש ובגריגה הים תיכונית. פורחת ממרס ועד יוני בצבע ורוד.
לצמח מרוה משולשת עלים בני שלשה עלעלים ומכאן מקור שמה העברי.
זהו שיח זקוף המגיע לגובה של 70-120 ס”מ טיפוס התפוצה מזרח ים תיכוני.
מרווה משולשת הינו צמח מוגן על פי החוק!
מרווה משולשת משמשת להכנת תה משובח ובעלת שימושים רפואיים שונים
מרווה משולשת Salvia Fruticosa – צמח מרפא:
מרווה משולשת היא בין צמחי המרפא המקובלים ביותר על ערבי הארץ ומשמשת לטיפול במגוון רחב של תחלואים.
על פי סקר שנערך בקרב ערבי הארץ וחלק מממצאיו מובאים בספרם של דן פלביץ וזהרה יניב “צמחי המרפא של ארץ ישראל”, נהוג להשתמש במרווה משולשת לטיפול בשיכוך כאבי בטן, חיטוי פצעים בפה, כאבים בחזה עקב מחלות לב, הורדת לחץ דם, ריפוי רעידות ידיים הפחתת גזים והורדת רמת הסוכר בדם.
מרווה משולשת ההרכב הכימי
מחקר שנעשה ביוון מדגים אוכלוסיות שונות של מרווה משולשת בבר, בעלות הרכב כימי שונה של השמן האתרי כאשר הרכיבים הבולטים בשמן האתרי הם: תויון, צינאול, קמפור וקריופילן.
הצמח מרווה משולשת מכיל חומצה רוזמרינית הידועה כחומר אנטי דלקתי.
קיים דמיון בין הרכיבים הכימיים של המרווה משולשת למרווה הרפואית.
מרווה משולשת בעיניים מדעיות:
מעט מאד מחקרים רפואיים נערכו על הצמח מרוה משולשת.
המחקרים שנעשו נערכו במבחנות ועל בעלי חיים.
פעילות אנטי פטרייתית
ברפואה העממית ידועה המרווה כיעילה נגד פטריות.
במחקר מסויים נערכה השוואה של פעילות האנטי פטרייתית (נגד פטריות פתוגניות לאדם) של מרווה משולשת לעומת אורגנו ומנטה ונמצא כי הפעילות האנטי פטרייתית של אורגנו היא הגבוהה והיעילה מכולם.
אורגנו אשר השמן האתרי שלו מכיל את הרכיבים תימול וקרבקרול יעיל יותר ממרוה משולשת נגד פטריות הפוגעות באדם.
הורדת רמת הסוכר בדם
על פי ניסויים בחיות מעבדה נראה כי מיצוי של מרווה משולשת גורם לירידה ברמת הסוכר בדם.
פעילות נוגדת חמצון
לצמח מרווה משולשת, יכולת נוגדת חימצון גבוהה מאד כפי שהודגם באמצעים מעבדתיים.
בהשוואה ליכולת נוגדת החמצון של צמחי תבלין אחרים בני משפחת השפתניים נמצא כי למרוווה המשולשת פעילות גבוהה יותר משל זו של מינים שונים של אורגנו ממנטה (M.spicata), מצמח הרוזמרין הידוע בפעילות נוגדת החמצון הגבוהה שלו ואף ממרווה רפואית.
מרווה משולשת בטיחות
לא מומלצת לחולי אפילפסיה וללוקחי תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית- ממריצות או מדכאות.
אין להשתמש בשמן האתרי הטהור ובמיצויים כוהליים של המרווה באופן פנימי בזמן הריון והנקה.
לקיחה ממושכת של מיצויים כוהליים או השמן האתרי עצמו יכול לגרם להתכווצויות אפילפטיות.
תודה על המאמר המענין, וכן על המאמר הקודם על מרווה רפואית (בקישור https://www.herbalmedicine.co.il/archives/date/2016/05).
במאמר הקודם כתבת “היום לרב האנשים בגינה/בעציץ יש את מרווה קו 4 (אשר נמכרת ברב המשתלות) שהיא למעשה זן טיפוח המורכב מהכלאה בין מרווה משולשת למרווה רפואית”. אני מתענין ב”מרווה קו 4″ הזו, איך היא מבחינת הפוליפנולים ביחס ל”הוריה” המשולשת והרפואית?
והאם מותר לאכול מהעלים שלה כמות של כ10 ג’ ביום? – אני מדבר על אכילת העלים ולא על תה מהעלים.
תודה מאוד!