בקצרה: שמן אתרי לבנדר שנחשב כבטוח לשימוש ומצוי במוצרים טבעיים שונים עלול לגרום להתפתחות לא תקינה של רקמת שד (התנפחות השד) אצל ילדים צעירים טרום ההתבגרות המינית לאחר שנחשפים חיצונית ובאופן חוזר לשמן.
שימוש בשמנים אתרים נתפש בעיני רבים כאלטרנטיבה טבעית ובטוחה למוצרי קוסמטיקה המבוססים על מרכיבים סינתטיים ואחרים.
שמן אתרי הוא המקור לריח של צמחים והוא מורכב מעשרות חומרים כימים שונים. צמחים מכילים כמות קטנה יחסית של שמן אתרי ועל מנת להפיק בקבוקון קטן כמו זה הנמכר בחנויות הטבע בכמות של 20 מ”ל יש צורך בהרבה מאד צמחים. זו הסיבה לכך ששמנים אתרים הם מאד מרוכזים. לשמנים אתרים פעילות ביולוגית משמעותית היכולה לבא לידי ביטוי באופנים שונים בהתאם לרכיבי השמן האתרי המאפיינים את הצמח.
שמן עץ התה ושמן לבנדר הם דוגמא לשמנים אתרים המהווים בשנים האחרונות תחליף לטיפולים רפואיים, למוצריי היגיינה אישית ולמוצרי ניקיון.
בעוד שרבים מאמינים ששמנים אתרים בטוחים לשימוש מעצם היותם טבעיים, יש להבין שבטיחות השימוש בשמנים נגזרת מאותם מרכיבים המאפיינים את השמן האתרי.
שמן אתרי מצמח הלבנדר מוזכר פעמים רבות ובאתרים שונים כשמן האתרי הבטוח ביותר: “שמן עדין מאוד… ניתן להשתמש בו ישירות על הגוף (ללא דילול) והוא מתאים לשימוש מגיל הינקות.”
אבל,כשבוחנים את הפעילות הביולוגית שלו ובוחנים מחקרים שנעשו עליו בהקשר של בטיחות השימוש בו מגלים את הדבר הבא:
בשמן האתרי של לבנדר (וגם בשמן האתרי של עץ התה) יש רכיבים אשר עלולים לגרום להתפתחות לא נורמלית של רקמת השד אצל בנים טרום ההתבגרות המינית באמצעות שיבוש של פעילות המערכת ההורמונלית.
באופן נורמלי, גדילה ברקמת השד אצל בנים לפני גיל ההתבגרות אינה שכיחה.
דווח על שלושה מקרים בהם אובחנה גדילה של רקמת השד אצל ילדים טרום התבגרות מינית לאחר חשיפה חיצונית לשמן אתרי של לבנדר או עץ התה והעלמות המצב לאחר הפסקת השימוש במוצר המכיל את השמן האתרי.
במבחני מעבדה נמצא כי לשמנים אתרים אלו פעילות אסטרוגנית חלשה ופעילות המעכבת התבטאות הורמונלית זכרית.
לאחרונה (2018) אף בודדו מהשמנים האתרים של לבנדר ועץ התה רכיבים המצויים בשניהם ואכן נמצא כי לחלקם פעילות המשנה את האיזון ההורמונלי.
שימו לב שרכיבים אלו אינם ייחודיים רק לשמן האתרי המופק מלבנדר או עץ התה, הם מהווים חלק משמנים אתרים רבים אחרים.
באופן סוטר לתוצאות ומסקנות המאמר המקורי שנכתב בשנת 2007 בעיתון New England Journal of Medicine התפרסם ב 2013 מאמר המסכם בדיקה של הפעילות האסטרוגנית של שמן לבנדר על חולדות ושם לא נצפתה פעילות אסטרוגנית.
מכיוון ששמן לבנדר נפוץ מאד בשימוש במינונים גבוהים גם אצל ילדים יש להיות זהירים בעיקר לגבי אוכלוסיות שעלולות להיות רגישות.
מקור:
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa064725
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26353172
http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1091581812472209