כרמי זיתים מהווים חלק בלתי נפרד מנופי הארץ. נוף ארץ ישראלי שמשלב בתוכו סמל לשלום ותקווה להתחלות חדשות. נוף המעניק רוגע והנאה.

תיאור הצמח

עץ הזית שייך למשפחת הזיתיים. למשפחה זו רק ארבעה נציגים בארץ בינהם בר זית ויסמין שיחני.
עץ הזית הינו עץ נמוך וירוק עד, בעל עלים נוקשים אשר צידם העליון בצבע ירוק כהה והתחתון אפרפר.  פרח הזית הוא דו מיני קטן וצבעו לבן צהבהב, הפרח הפורח בחודשים אפריל-מאי מואבק על ידי הרוח וגם על ידי חרקים. עץ הזית מאריך ימים ועצי זית בוגרים הינם בעלי גזע עבה במיוחד.
בתרבות גדלים ברחבי הארץ זנים שונים של זיתים.
זן הבר גדל בעיקר בחורש בצפון הארץ ומתאפיין בענפים תחתונים קוצניים, בעלים קטנים ופרי קטן.

עץ הזית – היסטוריה

הזית הינו אחד משבעת המינים, וכבר בימים קדומים היווה תפקיד משמעותי בכלכלה ובתרבות של ארץ ישראל. הזית מוזכר במקרא פעמים רבות.
באתרים ארכיאולוגים מתקופות שונות התגלו שרידי גזעים, אבקה  וגלעיני זית.
לשמן שהופק מהפרי היו שימושים רבים למאכל, קוסמטיקה, פולחן וגם לריפוי.  בנוסף שימש בתעשית הבשמים ביחד עם שמן המור ועוד.

עץ הזית ובריאות האדם:

השימושים הרפואיים של עץ הזית בהיסטוריה:

אחד מצמחי המרפא המופיעים בפאפירוס אברס שהינו מסמך רפואי חשוב מתקופת מצרים העתיקה
(המאה השש עשרה לפני הספירה)  הינו הזית.
דיוסקורידס, רופא אשר חי בתקופת האימפריה הרומית וחיבר את אחד מספרי הרפואה והרוקחות החשובים, תיאר שימוש רפואי בשמן של זיתי בוסר.
מתקופת ימי הביניים מתועדים שימושים רפואיים שונים לשמן הזית בינהם ריפוי מחלות מעיים, עינים ועור, טיפול בשיניים, חיזוק השיער, טיפול בהרעלות, סילוק תולעי מעיים, נפיחות בשפתיים, כוויות, שריטות וכאבי פרקים.
עלי הזית היוו מרכיב במשחת שיניים ושימשו לטיפולי חניכיים.
גם שרף עץ הזית שימש לריפוי מחלות עיניים, זירוז הווסת, שיכוך כאבי שיניים, הפלת עוברים וכסם משתן.

שימושים ברפואה העממית:

בשימוש חיצוני משמש שמן זית לחיזוק שורשי השיער ומניעת נשירתו.
כמו כן משמש בעיסוי נגד כאבי פרקים.
שתיה של שמן הזית יעילה לשיעולים ומחלות בדרכי הנשימה ומחלות בדרכי העיכול. משמש גם לחיזוק השיניים והחניכיים.
העלים הכתושים משמשים להחלמת פצעים ומרתח מהם משמש להורדת לחץ דם ולטיפול בסוכרת.

המחקר המודרני:

עץ הזית נחשב כצמח מרפא יעיל לטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה.

שמן זית:

מחקרים אפידמיולגים מצביעים על כך ששיעור התמותה ממחלות לב וסרטן באוכלוסיות הצורכות שמן זית על בסיס קבוע , נמוך יותר. אחד מההסברים לתופעה זו היא נוכחות של רכיבים נוגדי חימצון כפוליפנולים בינהם  hydroxytyrosol ו  oleuropeinבשמן הזית.

שמן זית מכיל בעיקר חומצת שומן חד לא רוויה הנקראת אומגה 9. אומגה 9 חשובה לגוף האדם אך אינה מוגדרת  כחומצת שומן חיונית (כמו אומגה 3 או אומגה 6), הסיבה לכך היא שגוף האדם יודע לייצר אומגה 9. גוף האדם יכול לייצר כמויות מוגבלות של אומגה 9 כל עוד מספקים לו את חומצות השומן החיוניות.
לאומגה 9 מיוחסות תכונות רפואיות משמעותיות כמו
*חסימת פעילות האונקוגן (גן הגורם סרטן)  HER-2/neu המצוי אצל 30 אחוז מחולות סרטן השד.  *העצמת האפקט של תרופה המכונה הרצפטין המיועדת לטיפול במחלת הסרטן.
*הפחתת הסיכון להתקפי לב
* הורדת רמת הכולסטרול בדם
* הפחתת התפתחות טרשת עורקים.
יש המייחסים את תכונותיו הבריאותיות של שמן הזית לנוכחות של אומגה 9.

עלי הזית:

השימוש בעלי הזית אפשרי בכמה אופנים כמיצוי מיימי, כתה וכאבקה.
העלים מכילים מרכיבים רבים בעלי פעילות ביולוגית בינהם חומרים נוגדי חמצון, מורידי לחץ דם, נוגדי דלקת, מפחיתי רמת סוכר ומפחיתי רמת כולסטרול ומשקעים בעורקים.
לעלי הזית קיימות תכונות אנטימיקרוביאליות נגד חיידקים פטריות ווירוסים שונים.
למיצוי מיימי של עלי זית פעילות אנטיפטרייתית ואנטי בקטריאלית.

לעלי הזית  פעילות אנטי ויראלית נגד וירוסים שונים בינהם וירוס האיידס.
בבדיקת הפעילות של מיצוי מיימי של עלי זית נגד וירוס האיידס (HIV  ( in vitro  נמצא עיכוב של פעילות הנגיף- עיכוב בהדבקת תאים אחרים ועיכוב ברפלקציה של הוירוס כל זאת כתלות במינון. במחקר זה הדגימו גם כי אין פעילות ציטוטוקסית נגד תאים בריאים.
Oleuropein מקבוצת ה  secoiridoid  מהווה בין 6-9 אחוז ממרכיבי עלה הזית היבש. חומרים פעילים אחרים כוללים פלבנואידים וטריטרפנים.
מחקר אשר בדק את הרכיבים נוגדי החימצון בתמצית מיימית של עלי הזית  מצא כי קיים סינרגיזם בעוצמת הפעילות נוגדת החימצון בין הרכיבים הפלבנואידים לבין הרכיבים הפנוליים האחרים.

הפוליפנולים המצויים גם בעלי הזית וגם בשמן הזית נקשרים לשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב
מחקר מעבדתי מצא כי פוליפנולים מעלים של זית עיכבו  אקטיבציה של טסיות דם בגברים בריאים לא מעשנים.

טריטרפנואידים אשר בודדו מעלי הזית ונבדקו על חיות מעבדה מנעו עליה של לחץ דם, היווצרות של טרשת עורקים ושיפרו עמידות לאינסולין.
מחקר הוכיח כי הפעילות האנטיסכרתית ונגד יתר לחץ דם שיוחסה שנים רבות בעיקר למרכיב  oleuropein מושפעת גם מהטריטרפן oleanolic acid (שהינו אגוניסט ל TGR5) החומר בודד ונבדק על עכברים אשר הוזנו בדיאטה עתירת שומן. נצפתה ירידה ברמת הסוכר והאינסולין בסרום של העכברים ועליה בסבילות לגלוקוז.

עמדת קומישין E:

הזית (העלה ושמן הזית) אינו מאושר לשימוש רפואי על ידי הועדה  הגרמנית לצמחי מרפא בשל חוסר בסימוכין מדעיים.
במונוגרף של עלה הזית מצויין כי משמש להורדת לחץ דם וכחומר משתן אך לשימושים אלו אין מספיק תימוכים.
מניסויים על בעלי חיים עולה כי לעלה הזית פעילויות רפואיות רבות: נוגד עוויתות, מרחיב סמפונות, מרחיבי כלי דם כליליים, נוגד הפרעות בקצב הלב, משתן, מוריד חום, מוריד רמות סוכר.
צויין גם כי במקרים נדירים מופיעה אלרגיה לאחר שימוש חיצוני בשמן הזית.

אלרגיה לעץ הזית:

אנשים מסויימים מפתחים תופעות אלרגיות בחשיפה לאבקה של פרחי הזית.
עץ הזית  מואבק על ידי חרקים ובאמצעות הרוח. בעונת הפריחה נושאת הרוח כמות גדולה של גרגרי אבקה.

 רוצה לשמוע עוד?

מה הקשר בין קנאביס לשמן זית?

לאיזה בעיה רפואית מבשלים שמן זית עם צפרדעים?

והאם כדאי לטגן בשמן זית?

כל אלו והרבה מעבר בהרצאה מרתקת על צמחי המרפא של ארץ ישראל  מפי ביולוגית M.Sc  מומחית בחקר צמחי מרפא.

להזמנת הרצאה  חייג 050-9007472

מקורות:

Benavente-García O., Castillo J., Lorente J., Ortuño A. and Del Rio J. A. 2000 Antioxidant activity of phenolics extracted from Olea europaea L. leaves
Food Chemistry
Volume 68, Issue 4, , 457-462

Blumenthal, Goldberg, Brinckmann American Bottanical Council 2000  Herbal Medicine Expanded Commission E Monographs

Lee-Huang S., Zhang L., Lin Huang P., Chang Y.T and Huang P.L. 2003 Anti-HIV activity of olive leaf extract (OLE) and modulation of host cell gene expression by HIV-1 infection and OLE treatment
Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 307, Issue 4, 1029-1037

Sato H., Gene C., Strehle A., Thomas C., Lobstein A., Wagner A., Mioskowski C., Auwerx J. and Saladin, R. 2007 Anti-hyperglycemic activity of a TGR5 agonist isolated from Olea europaea Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 362, Issue 4, 793-798

Sedef N El., Sibel K 2009 Olive tree (Olea europaea) leaves: potential beneficial effects on human health
Nutrition Reviews
Volume 67, Issue 11, pages 632–638

Singh N., Mok M., Christensen A.M., Turner A. H. and Hawley J. A. 2008
The effects of polyphenols in olive leaves on platelet function
Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases
Volume 18, Issue 2, 127-132
SomovaL. I. Shode, F. O. amnananand P. R Nadar A. 2003 Antihypertensive, antiatherosclerotic and antioxidant activity of triterpenoids isolated from Olea europaea, subspecies africana leaves  Journal of Ethnopharmacology
Volume 84, Issues 2-3, 299-305

Visioli F., Bellomo G., and Galli C. 1998 Free Radical-Scavenging Properties of Olive Oil Polyphenols  Biochemical and Biophysical Research Communications
Volume 247, Issue 1, Pages 60-64

אפרים לב 2002 סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים
נעמי פיינברון דותן ואבינועם דנין 1991 המגדיר לצמחי בר בארץ יש

קרדיט תמונות:

By en:User:Nickfraser – en:Image:Olivesfromjordan.jpg, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2208405

By Cosasdebeas – Own work, GFDL, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10514166