דם הדרקון

ייצור תרופה מדם הדרקון:

התרופה הבוטנית האורלית הראשונה –  Fulyzaq אושרה לשימוש על ידי ה FDA  בדצמבר 2012. תרופה זו מופקת מלטקס של מין מהסוג קרוטון המכונה  Croton lechleri.

לשימוש הרפואי בשרף העץ מהמין Croton lechleri  קיים תיעוד היסטורי. האזכורים ההיסטוריים כוללים שימושים בשרף להתוויות שונות במערכות גוף  שונות כמו מחלות זיהומיות של  מערכת הנשימה, בעיות במערכת העיכול, זיהומי עור, פציעות, והרפס סימפלקס.

השימוש המסורתי בלטקס כולל שימוש חיצוני אך גם שימוש פנימי על ידי מיהול הלטקס במים, אלכוהול חלב או מיץ. בתיעוד ההיסטורי אין תיעוד של תופעות לוואי הקשורות לשימוש הפנימי בשרף.

בשל תפוצתו הרחבה של מין זה הגדל בגובה של בין 300 ל2000 מטר גובה ובשל והעדויות ההיסטוריות על השימוש בו מהווה השרף המופק מהעץ את אחד מהתרופות המסורתיות השכיחות באמריקה הלטינית.

בדיוק מסיבות אלו בשל ופעילותו הביולוגית המוכחת בחרה חברת Napo במין Croton lechleri לייצור התרופה.

הפקת הלטקס:

חוקרים בחברת נאפו קיוו כי ניתן יהיה להפיק את הלטקס מעץ הקרוטון באותה דרך בה מפיקים לטקס מעץ הגומי- דרך שימוש במצ’טה או כלים המשמשים לחרוץ קליפת הגזע  וניקוז הלטקס  באופן חוזר ללא פגיעה משמעותית בבריאות העץ.  אך מסתבר כי עץ הקרוטון סובל משיעור תמותה גבוה לאחר תהליך הוצאת הלטקס.

מדוע לא ניתן להפיק לטקס מעץ הקרוטון באופן חוזר?

כדי להבין מדוע עץ הקרוטון נפגע ומתייבש מהר וסובל מאחוזי תמותה גבוהים לאחר הפקת  הלטקס נשלחו דגימות בוטניות לבירור אשר העלה כי  תאי הפרשת הלטקס של עץ הקרוטון (laticifers) לא מתחדשים לאחר החרוץ לעומת עץ הגומי בו מתחדשים תאים אלו. הבדל מורפולוגי זה הוא שלא מאפשר לייצר את הלטקס מהקרוטון באותו האופן שבו מייצרים את הלטקס מעץ הגומי. בשל עובדה זו החליטו בחברת נאפו שהדרך הכלכלית הכדאית ביותר להפקת הלטקס תהיה הוצאה של הלטקס ולאחר מכן ניסור העץ כולו. לאחר הורדת המטע שותלים עצים חדשים.

זמן הפקת הלטקס:

ייצור הלטקס משתנה במהלך היממה ושעות הבוקר הן השעות בהם תנובת הלטקס היא הגבוהה ביותר. מסתבר גם שבימי ירח מלא תנובת הלטקס עולה. לאורך שנות המחקר נמצא כי בכדי להשיג את כמות הלטקס הגבוהה יש לחרוץ בעץ בגיל 6-7, במקרים אלו ניתן להפיק מעץ בודד בין 3 ל- 4 ליטר של לטקס.

התרופה המיוצרת מהלטקס:

חברת נאפו משתמשת בלטקס ליצור תרופה המיועדת לשלשול אצל חולי איידס ובאיבוד נוזלים חריף אצל חולי מלריה, שלשול אצל מטיילים, ובתסמונת המעי הרגיז (IBS). התרופה יוצרה ממרכיב מבודד מהלטקס המכונה– crofelemer, זהו אוליגומר השייך לקבוצת הפרואנטוציאנדינים. הרכיב נוסה על 1700 חולים במחקרים קליניים מבוקרים כפולי סמיות (double-blind). לתרופה לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות. החברה קיבלה אישור לתהליך רישום מזורז על ידי ה FDA להתוויות הקשורות לאיידס ולתסמונת המעי הרגיז. אישור כזה ניתן בדרך כלל לתרופות שפעילותן נראית מבטיחה בטיפול במצבים מסכני חיים שלהם אין חלופה תרופתית ראויה.

רוצה לשמע עוד על צמחי מרפא? הזמן הרצאה  או טיול בנושא

            050-9007472   almoglimor@gmail.com

קרדיט תמונה:

By por natikka – http://www.arteyfotografia.com.ar/4429/fotos/54367/, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=19199491